טיזזו יוסף נ' מגדל-חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21/9/11 בהעדר הצדדים.

פסק הדין כאמור, ניתן בתביעת המבקש נגד המשיבה, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעקבות תאונת דרכים מיום 17/12/02.

המבקש טוען בבקשתו כי פנה לקבלת ייצוג לעו"ד בניטה על מנת שייצג אותו בתביעה ואולם בשל טיפול לא ראוי בתיק, ואי הגשת תצהירי עדות ראשית, נדחתה התביעה.

כן טען המבקש כי נודע לו על דחיית התובענה רק מתוך הליכי גבייה שהחלו כנגדו והוא לא ידע כלל על התנהלות התיק והחלטות בית המשפט.

המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין בטענה כי היא נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי. לטענתה, ההחלטה בדבר דחיית התביעה הומצאה לעו"ד בניטה ביום 4/10/11 ועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין חלפו למעלה מ-15 חודשים. כן טענה כי המבקש קיבל את האזהרה בגין פתיחת תיק ההוצל"פ כבר ביום 4/6/12 ולא טרח להגיש בקשה לביטול החלטת המחיקה מבעוד מועד ועל כן יש לדחות את הבקשה מחמת הגשתה באיחור ניכר.

בנוסף טענה המשיבה כי המבקש נחקר בישיבה שהתקיימה ביום 3/5/10, לפיכך הוא היה מודע באופן אישי להחלטת בית המשפט בדבר מועד הגשת תחשיבים בתיק ועל אף זאת לא פעל להגישם.

המבקש הגיש תצהיר נוסף לבקשתו, במסגרתו הצהיר כי החתימה על גבי אישור המסירה של תיק ההוצאה לפועל, אינה חתימתו ולפיכך לא ידע על פתיחת ההליכים נגדו.

המשיבה הוסיפה בתשובה לתצהיר כי על פי תצהיר מוסר האזהרה מיום 6/6/12, הרי שהאזהרה נמסרה למבקש.

דיון

בהחלטה מיום 21/9/11, נקבע כדלקמן: "משלא הוגשו תצהירי התובע ולא הוגשה תגובה לבקשה זו, אני דוחה את התובענה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ₪"

אין מחלוקת כי מחדלו של המבקש לקיום החלטת בית המשפט בדבר הגשת תחשיבי נזק ותצהירי עדות ראשית, הביא לדחיית התובענה . כמו-כן לא הועלתה טענה כי החלטת בית המשפט לא היתה בידיעת ב"כ המבקש דאז ומכאן כי אין בידי במבקש לטעון לאי ידיעת דבר ההחלטה כאמור.

החלטה המורה על דחיית התובענה כמוה כ"פסק דין", אשר מסיים את ההליכים בתובענה, משכך יש לבחון את סיכויי ההצלחה של התביעה, שכן אם סיכויי ההצלחה גבוהים, בית המשפט יטה לבטל את ההחלטה,אך במידה ויתברר, כי סיכויי ההצלחה נמוכים אזי בית המשפט יטה שלא לבטל את ההחלטה, על מנת למנוע הליכי סרק.

עסקינן בתובענה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, אשר טרם החלה להתברר לגופה, שכן טרם הוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית ועל כן נראה כי יש לתובע סיכויי הצלחה להוכיח טענותיו בנוגע לנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.

יצוין כי בישיבת ק.מ. מיום 03.05.10 מסר המבקש את גרסתו באשר לנסיבות אירוע התאונה וכן השיב לשאלות בית המשפט וב"כ המשיבה, עת בתום אותה ישיבה הוסכם על ב"כ הצדדים להגשת תחשיבי נזק.

בהמשך לאמור בק.מ. מיום 17.01.11 , על אף שלא הוגש תחשיב נזק מטעם המבקש

( התובע), הצהיר ב"כ התובע דאז, כי הגשת תחשיב נזק מתייתרת בהינתן כי אין טענה לקיום נכות צמיתה, אלא נכות זמנית בלבד ופיצוי בגין כאב וסבל.

העיקרון המנחה בבקשות מסוג זה הינו כי לתובע עומדת הזכות ליומו בביהמ"ש וניתן להתגבר על אי הנוחות אשר נגרמה לצד השני על-ידי פסיקת הוצאות.

יש טעם רב בדברי המשיבה, באשר לעיתוי הגשת הבקשה, שכן מדובר בבקשה שיש להגישה בתוך 30 יום ואולם היא הוגשה באיחור ניכר ואולם נראה כי הותרת ההחלטה לדחיית התביעה תפגע בזכותו של התובע לפנות לערכאות וניתן יהא לרפא את הפגיעה במשיבה באמצעות הטלת הוצאות.

אשר על כן הנני קובע כי ההחלטה מיום 21/9/11 תבוטל בכפוף לכך כי המבקש ישלם למשיבה ההוצאות שנפסקו במסגרת אותה החלטה, קרי 3,000 ₪.